הכירו את האמן: בן רוטנברג (beno)

איך היית מגדיר את האמנות שלך?
“אמנות עם סגנון צעיר ושמח שיכולה לדבר לכל הגילאים, ככה שבעצם דמות ילדותית כמו מיקי מאוס יכולה לגעת ברגש של בן אדם צעיר וגם לסבא וסבתא שלי, מבחינתי אני תמיד מכוון שיראו את המעבר לדימוי ומקווה שזה עובר.”

מה בתקופה של הקורונה?
״התחלתי לעשות סקיצות גסות עם טוש שחור לבן – עוזר לי לשחרר מחשבות, אני עף על זה בקטע של מדיטציה, ומעבר להכל זאת פרקטיקה שמתחילה לך את היום בחשיבה אמנותית וראש פתוח, זה מאוד עוזר לי ביום יום ונותן לי איזון. הקרונה שינתה לי את המחשבה לגבי הכל, לגבי האמנות הבנתי שזה חד משמעית הכל בשבילי! אם אני שנייה מפרק את העניין הזה של ׳כמה שאני אוהב לצייר ומה שזה נותן לי׳ אני חושב על האנשים שעברו את כל הסגרים האלה בלי עולם האמנות, אני אומר אלוהים ישמור איך עברתם את הזמן הזה? כאילו מה עשיתם מהבוקר עד הערב. אני מודה על כך כל יום, לא משנה מה יקרה בעולם זה תמיד יהיה איתי. חוץ מזה בדיוק נכנסה לי עבודת גמר של סטודנטית בשנקר ׳מבחן החולצה הלבנה׳, ציור על גבי  מכופתרת לבנה בגזרת oversize. אבסורד אבל דווקא בתקופה של הקרונה, איכשהו יש לי יותר עבודה מבעבר.״

מה סימן ההיכר ביצירות?
״יש 2 סגנונות שאני מאוד אוהב והם די בולטים בקו האמנותי שלי, סגנון הקוביזם המפורסם של  פבלו פיקאסו ודמויות פופ ארט קלאסיות שמזכירות לי את החיים בדרך הצבעונית שלהם, אני תמיד משלב בין שניהם ונותן למחשבות היום יום להשתלב באמנות, אין לדעת מה יוליד יום אצלי, כל יום אני אמן חדש.״

האם יש לך מסר להעביר באמצעות האמנות? אם כן, מהו
״יש לא מעט אבל בגדול רוצה להביא לעולם את היצירה שלי ובעזרת זה לשמח ולרגש אנשים. בנוסף מקווה שזה שעשיתי באמצע החיים שינוי כיוון קיצוני ואני הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות ייתן השראה לעוד אנשים שרוצים משהו אבל מפחדים לעשות אותו.״